מוחמד שאהין חמאס – כל העדכונים
כל החדשות על "מוחמד שאהין חמאס"
-
חוסל ראש אגף המבצעים בחמאס לבנון | המסר מהמדינה, יממה לתאריך נסיגת צה"ל ynet ידיעות אחרונות
-
ממשיכים להפיל: זה איש השטח של חמאס שחוסל בצהרי היום בלבנון מעריב און ליין
-
כלי טיס תקף רכב בצידון: יעד החיסול - בכיר צבאי של חמאס מוחמד שאהין בחדרי חרדים
-
קצין מבצעים של חמאס בלבנון חוסל בתקיפה מהאוויר בצידון: תכנן לבצע פיגוע נגד ישראלים ערוץ 7
מה אנחנו יודעים על מוחמד שאהין חמאס
חמאס (בערבית: حماس, ראשי תיבות של حركة المقاومة الاسلامية – בתעתיק מדויק: חרכת אלמקאומה אלאסלאמיה – "תנועת ההתנגדות האסלאמית"; פירוש המילה "חמאס": התלהבות, גבורה, קנאות) הוא תנועה פלסטינית לאומנית ואסלאמיסטית-סונית מיליטנטית ברצועת עזה, יהודה ושומרון המוקדשת להקמת מדינה אסלאמית עצמאית בשטחי ארץ ישראל. חמאס, שנוסד בכתנועה חברתית-דתית ב-1987, התנגד לגישה החילונית של הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) לסכסוך הישראלי-פלסטיני. הארגון מתנגד לוותר על חלק כלשהו של פלסטין ובכלל זה לתוכניות שתי מדינות לשני עמים. הוא אימץ שימוש באלימות לרבות פעולות טרור, פעולות גרילה, מלחמת אזרחים, ומלחמה, והוא מואשם גם בביצוע פשעי מלחמה, דיכוי אלים של פלסטינים ושימוש בהם כמגן אנושי.
מטרת הארגון על פי אמנת חמאס היא הקמת מדינה פלסטינית אסלאמית תאוקרטית בשטחי ארץ ישראל, "מהנהר עד לים", הכוללים את שטחי מדינת ישראל כולל יהודה, שומרון וחבל עזה, תחת המוטו: "אללה הוא תכליתה, הנביא הוא דמות המופת שלה, הקוראן הוא החוקה שלה, מלחמת הקודש היא דרכה, והמוות למען אללה הוא הנעלה במשאלותיה".
תנועת חמאס הוגדרה כארגון טרור על ידי מדינות מערביות רבות ובהן ישראל, ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, האיחוד האירופי, קנדה, אוסטרליה, ירדן, יפן, נורווגיה, איסלנד ופרגוואי. מנגד, היא מוגדרת כתנועה פוליטית לגיטימית על ידי איראן, רוסיה, טורקיה, סין ורוב מדינות ערב. תנועת חמאס שהוקמה במקור כארגון חברתי־דתי סוני, פנתה במהרה לטרור. מאז 2007 השתלט על רצועת עזה הפכה חמאס מארגון טרור ו"שחקן לא-מדינתי" (גוף שיש לו השפעה פוליטית וכלכלית לאומית ובין לאומית) לשחקן חצי־מדינתי השולט על שטח ואוכלוסייה ברצועת עזה, ובעל אחריות פוליטית ומדינית הדומה לזו של "שחקן מדינתי". שלטון החמאס בעזה תואם לקריטריונים הקבועים בדין הבין־לאומי של מדינה ריבונית, ואף נחשב שלטון מרכזי המספק שירותים לתושבי העיר, ומצד שני הוא אינו מזדהה כמדינה ואינו נוטל לעצמו את המעמד ואת האחריות המשפטית הנובעים מסטטוס זה.
על פי הצהרות פומביות, תנועת חמאס מחולקת לשלוש זרועות:
- זרוע פוליטית-מדינית.
- זרוע צבאית המכונה "גדודי עז א-דין אל-קסאם" שהיא וה"מוראביטון" נאבקות בישראל באמצעות ביצוע פעולות טרור, פעולות גרילה נגד צה"ל ואף פעולות מלחמתיות בניסיון להשתלט על שטחי ישראל.
- זרוע אזרחית ("דעוה"), הפועלת לרווחת הציבור הרחב, בהפעלת מרפאות, מתן צדקה, חלוקת מזון, הקמת בתי ספר ובהשפעת פעילות הרווחה מגייסת תומכים לחמאס.
בפועל, כל הזרועות משמשות במישרין או בעקיפין לאותן מטרות, שהוגדרו באמנת חמאס, ובראשן חיסול מדינת ישראל והקמת מדינה איסלמית במקומה.
עד האינתיפדה הראשונה תפקד הארגון כארגון חברתי. בתקופת האינתיפדה הראשונה, הובילה חמאס פיגועי טרור רבים בהם נרצחו עשרות ישראלים. פעילות זו כללה פיגועי דקירה, ירי, דריסה וחטיפת חיילים ואזרחים. ב-1993, בתקופת הסכמי אוסלו החל הארגון לקדם פיגועי התאבדות פיגועי ההתאבדות, שהסלים בשנת 1996 לאחר חיסול מנהיג הארגון יחיא עיאש. בתקופת האינתיפאדה השנייה הובילה חמאס את הטרור הפלסטיני ובפרט את גל פיגועי התאבדות כנגד אזרחי ישראל. חמאס צברה פופולריות ביהודה ושומרון אך עיקר כוחה היה ברצועת עזה, שם אף על פי שנהרגו רוב מנהיגיה (אחמד יאסין, סלאח שחאדה, איבראהים מקאדמה, עדנאן אל-ע'ול ועבד אל-עזיז א-רנתיסי), חמאס שמרה על כוחה, ואף התחזקה אל מול אוזלת ידם של מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית וגם מול מאמצי ישראל למגר את הארגון.
בינואר 2006 זכתה רשימת "הרפורמה והשינוי" של חמאס ברוב בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית, הפרלמנט של הרשות הפלסטינית. ראש הסיעה, אסמאעיל הנייה, מונה כראש ממשלת הרשות הפלסטינית. אולם עם פרוץ עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה, פוזרה הממשלה וחמאס הוצא מחוץ לחוק על ידי ראש הרשות, מחמוד עבאס. העימות הסתיים ב-14 ביוני 2007, אז השתלטה חמאס על רצועת עזה, תוך הריגת פעילי פת"ח. מאז שולטת חמאס ברצועה תחת הנהגתו של יחיא סנוואר משנת 2017. סנוואר כפוף לאסמאעיל הנייה, (שחוסל מאז) העומד בראש הזרוע המדינית של חמאס ששוכנת בקטר, ולמחמוד א-זהאר, שאחראי על קשרי החוץ של הארגון בעזה. לאחר חתימת הסכם הפיוס בין פת"ח לחמאס בקהיר באפריל 2011 אמר משעל כי חמאס תקבע את אופי המאבק נגד ישראל, כולל השימוש באלימות ובטרור, בתיאום עם פת"ח. באוקטובר 2011 בעסקת שליט הגיעה תנועת חמאס להסכם עם ישראל על שחרורם מהכלא הישראלי של 1,027 אסירים פלסטינים, בהם 280 רוצחים שנשפטו למאסר עולם, בתמורה לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט. ב-2014 נחתם הסכם פיוס נוסף בין חמאס לפת"ח והוקמה ממשלת מעבר בתמיכת שני הארגונים. נכון לשנת 2025, טרם מומש בפועל הפיוס בין התנועות.
לאחר ההשתלטות על רצועת עזה, ארגון חמאס חיזק את היכולות הצבאיות שלו. התעצמות זו התרחשה במספר רב של מישורים - היקף הכוחות הלוחמים, מגוון הכוחות (יבשה, ים, אוויר, כוחות קומנדו, מנהרות וכו'), הרמה הצבאית של הלוחמים, מגוון אמצעי הנשק שהפעילו, רמת הפיקוד והשליטה, יכולות קשר מוצפן, יכולות איסוף מודיעין על ישראל, הסוואה והונאה מול ארגוני המודיעין של ישראל ושל מדינות אחרות. התחזקות זו קיימת כבר משנת 2009 והתרחשה חרף מספר מבצעים צבאיים שקיים צה"ל נגד הארגון. עד 2014, במבצע צוק איתן, הפעיל חמאס כבר שש חטיבות צבאיות. ב-2018 חוקרים דיווחו כי כוחו הצבאי של חמאס כולל כ-16 אלף לוחמים ועוד כ-16 אלף נוספים שפועלים במנגוני ביטחון וחלקם מסופחים לצבא בשעות חירום. לפי החוקרים חאמס משקיע מאמץ בפיתוח רקטות וטילים, כוח אוורי וימי, חפירת מנהרות התקפיות מתחת לגבול הרצועה, מערך מנהרות הברחה למצרים, וחפירת מנהרות פיקוד ושליטה שנועדו לאפשר לקיים עימות צבאי ממושך עם ישראל. ההתמחות הצבאית כללה מלבד כוח צבאי רגלי, גם הפעלת מזל"טים, מל"טים ורחפנים, כוח ימי, כוח המתמחה בירי תלול מסלול, כוח הגנה אווירית וכוח הברחות.
ב-2013, הקימו יחיא סנואר, וראשי הזרוע הצבאית מוחמד דף ומרואן עיסא, את נוח'בה - יחידת העילית של גדודי עז א־דין אל־קסאם שהלוחמים בה מתאמנים באינטנסיביות והם מצוידים באמצעי לחימה מתקדמים ומדויקים. עד 2016 היא כללה כבר כ־5,000 מחבלים. מטרת היחידה היא בעיקר לבצע תקיפות בשטח ישראל. בשנת 2018 הערכה הייתה כי מטרת היחידה הוא בהסתערות על מוצבים וסיורים בניסיון לרצוח ולחטוף חיילים, או אזרחים כדי שישמשו קלפי מיקוח לשחרור אסירים ביטחוניים. לימים התברר כי כוח זה התאמן על תוכנית שאפתנית בהרבה של כיבוש חלק מישראל או כולה תוך מתקפה מתואמת ומשוכללת שכללה אלפי חיילים. מטרה זו הוסתרה במשך מספר שנים תוך הונאה של כוחות הביטחון של ישראל. חמאס השתמש בשיטות של הסתרה והטעיה כדי "להרדים" את גופי המודיעין של ישראל ושל מדינות נוספות, וכן מקבלי החלטות בדרג הצבאי והמדיני וחוקרים. הונאה זו דומה במספר היבטים להונאה שנקטו המצרים לפני מלחמת יום כיפור. חמאס שתכנן מתקפה במשך כשנתיים לפחות, הצליח לעודד תפיסה לפיה הפך לפרגמטי יותר, ו"תואם רשות פלסטינית". קונספציה זו התפשטה בקרב אנשי צבא, מדינאים ומומחים, החל בראשי ממשלת ישראל ושרי הביטחון.
במקביל להתעצמות כוחו הצבאי, פיתח חמאס את כוחו המדיני. הוא הקים נציגויות ורקם קשרים עם מדינות ערב עם איראן, רוסיה וסין. איראן אף סיפקה לארגון נשק ואימונים צבאיים, וקטאר סיפקה לארגון כסף רב ואירחה את הנהגת חמאס המדינית. במקביל עמל הארגון על שיתופי פעולה ושכלול כוח ההסברה שלו בארגונים במדינות מחוץ למזרח התיכון כמו אירופה, צפון ודרום אמריקה, דרך מגוון ארגונים שונים, חלקם ארגוני קש, חלקם ארגונים פרו-פלסטינים, וחלקם ארגונים למטרות אחרות כמו ארגוני זכויות אדם, ארגוני עובדים ועוד.
ב-7 באוקטובר 2023 פתח חמאס בהובלת כוחות נוח'בה במתקפת פתע ומתקפה על יעדים צבאיים ואזרחיים בישראל – במסגרתה חדרו כ-3,000 מחבלים ליישובי עוטף עזה ולבסיסי צבא באוגדת עזה, כבשו שטח גדול למשך יומיים, טבחו בכ-1,200 ישראלים ואזרחים ממדינות אחרות, פצעו יותר מ-4,800, וחטפו יותר מ-240 אזרחים וחיילים לרצועת עזה. לפי העדויות, מעשי הרצח כללו התעללות, עינויים, אונס, עריפת ראשים והשחתת גופות של אזרחים, נשים, ילדים וקשישים. בעקבות המתקפה ישראל הכריזה על מלחמת חרבות ברזל, שבמסגרתה כבש צה"ל חלקים גדולים מרצועת עזה במטרה להשמיד את יכולותיו הצבאיות של חמאס, להשיב את החטופים לישראל ולהסיר את האיום הביטחוני מרצועת עזה כלפי ישראל.
