מלחמת חרבות ברזל – כל העדכונים
כל החדשות על "מלחמת חרבות ברזל"
-
"חרבות ברזל" הוא שם גרוע ולא משקף. מלחמת 7 באוקטובר היא מלחמת תקומה הארץ
-
"התקומה": ההצעה של נתניהו לשינוי שם המלחמה, בישיבה לציון טבח 7 באוקטובר ynet ידיעות אחרונות
-
צה"ל חושף את כל הנתונים מאחורי מלחמת חרבות ברזל סרוגים
-
נתוני הביטוח הלאומי לציון שנה למלחמת חרבות ברזל ביטוח לאומי
-
פרשנות | השפעת מלחמת ‘חרבות ברזל’ על יחסי משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות Israeldefense.co.il
-
Terrorist shoots down IDF drone, civilian medic seen in battle: New footage emerges from Oct. 7 massacre Ynetnews
מה אנחנו יודעים על מלחמת חרבות ברזל
מלחמת "חרבות ברזל" היא מלחמה של מדינת ישראל נגד חברי חדר המבצעים הפלסטיני המשותף ברצועת עזה ובראשם חמאס, אשר פתחו במתקפת פתע רחבה על יעדים צבאיים ואזרחיים בישראל בשבת, שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023. לצד מוקד הלחימה ברצועת עזה, למלחמה חזיתות נוספות בגבולות ישראל עם לבנון וסוריה, ביהודה ושומרון, עיראק, תימן ומול איראן. ישראל הכריזה בראשית המלחמה על שלוש מטרות: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, הסרת שלטונו ברצועה והחזרת החטופים שנלקחו מישראל במתקפת הפתע.
במתקפת הפתע שהציתה את המלחמה חדרו לשטח ישראל אלפי מחבלים שטבחו, אנסו והתעללו באופן שיטתי באוכלוסייה אזרחית. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. יום זה היה הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. בנוסף חטפו המחבלים 251 בני אדם, ביניהם חיילים, ילדים, נשים, מבוגרים, חלקם ניצולי השואה, לרצועת עזה. עוד במהלך המתקפה, הכריזה מדינת ישראל על מלחמה וקבעה את מטרותיה. צה"ל גייס למילואים למעלה מ-360,000 חיילים, גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה, ואלפי כלי רכב אזרחיים. עם תחילת המלחמה, פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. ישראל פינתה כ-80,000 תושבים מיישובים בעומק של שני קילומטר מגבול ישראל–לבנון, והם נותרו שוממים למעט חיילי צה"ל וכיתות כוננות.
הלחימה ברצועת עזה, אשר הוגדרה כזירה הראשית בלחימה, החלה בטיהור שטח עוטף עזה ממחבלים, ביצוע תקיפות אוויריות וימיות, סיכולים ממוקדים ופשיטות קרקעיות נקודתיות. לאחר פינוי האוכלוסייה מצפון הרצועה, בוצע תמרון קרקעי מלא והשתלטות על מוקדי טרור, ולאחר הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים בוצע תמרון קרקעי גם בדרום הרצועה ובמרכזה, וטיהור האזורים שנכבשו ממחבלים. לאחר מכן אופיינה הלחימה בפשיטות מבוססות מודיעין. הלחימה כללה השמדת תשתיות טרור רבות, בהן מנהרות טרור ותוואי תת-קרקע, פירי מנהרות, משגרי רקטות מוטמנים, מחסני אמל"ח, מוצבים, מפקדות, מחנות אימונים ומבנים ששימשו ללחימה. כמו כן, חולצו 8 בני ערובה חיים וכן גופות של חטופים שהוסתרו ברצועה.
הלחימה בחזית הצפון מתקיימת בין ישראל לארגון הטרור האסלאמיסטי-שיעי חזבאללה וארגוני טרור נוספים בגבול ישראל–לבנון ובגבול ישראל–סוריה. חילופי ירי, שכללו רקטות מונחות, פגזי ארטילריה, תקיפות מל"טים, ירי ארטילרי, טילי נ"ט ותקיפות מהאוויר, נמשכו לאורך המלחמה. חזבאללה מטווח את היישובים הנטושים באופן יום-יומי בירי נשק מדויק נגד טנקים הגורם להרס שיטתי של בתים, ונזק ואבדות נגרמו לבסיסי צה"ל. צה"ל הגיב בסיכול ממוקד של מחבלים בלבנון, תקיפת בסיסי מחבלים ותקיפה אווירית של חוליות משגרי נ"ט לפני ירי. במהלך ספטמבר 2024 החל החלק השני בלחימה בזירה זו עם התפוצצות זימוניות של פעילי חזבאללה במבצע שיוחס לישראל, ותחילת מבצע חיצי הצפון. המבצע הגיע לשיאו בהפצצת המפקדה המרכזית של חזבאללה שהביאה להריגתו של מנהיג הארגון חסן נסראללה והתמרון הקרקעי של צה"ל בדרום לבנון.
בזירת יהודה ושומרון הגבירו ארגוני טרור פלסטיניים, בעיקר חמאס, את מאמציהם ליזום פיגועים ולגרום לתסיסה ציבורית על רקע אירועי המלחמה. כוחות צה"ל פעלו באופן נרחב למיגור וסיכול תשתיות הטרור ברחבי יהודה ושומרון. מבצע מחנות קיץ אשר נפתח בסוף אוגוסט 2024 במחנות הפליטים שבג'נין, נור שמס שליד טול כרם, טובאס ופארעה שבצפון מזרח השומרון היה הגדול בפעולות צה"ל עד כה ונועד להשמיד תשתיות טרור פלסטיני.
החות'ים שהכריזו מלחמה על ישראל כתמיכה בארגוני הטרור ברצועת עזה, הטילו מצור ימי על ישראל ושיתקו את נמל אילת, בתקיפת אוניות סוחר שהפליגו במצר באב אל-מנדב, וגרמו לפגיעה בסחר הימי העולמי ולמשבר בים סוף. בנוסף שיגרו טילים בליסטיים, טילי שיוט, וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר מטרות בישראל, שרובם יורטו או לא גרמו לנזק משמעותי. ביולי 2024, התפוצץ כטב"ם בתל אביב, וגרם להרג אדם אחד ולעשרה פצועים. בתגובה במבצע יד ארוכה תקפו מטוסי קרב של צה"ל מטרות צבאיות של החות'ים במערב תימן. בספטמבר 2024 חיל האוויר תקף בשנית את נמלי אל-חודיידה וראס עיסא, וכן מתקני נפט ותחנות כוח, בתגובה לשיגור טילים של החות'ים לעבר מרכז הארץ.
איראן מעורבת במלחמה באמצעות השפעה פוליטית על כל הכוחות התוקפים את ישראל, לצד אספקת הכשרה ונשק ללוחמיהם, ומימון ותיאום פעולותיהם. ביניהם נמנים חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, חזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן, מיליציות בעיראק, ושליחים נוספים. איראן מתאמת מהלכים מדיניים מול מדינות נוספות האוהדות את חמאס, כמו סוריה וטורקיה. ישראל ביצעה תקיפה אווירית על מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק והצליחה להתנקש במפקד כוח קודס בסוריה ובלבנון ובכיר במשמרות המהפכה האסלאמית. בתגובה תקפה איראן את ישראל באופן ישיר לראשונה בתולדותיה, ונבלמה בהצלחה רבה בזכות שיתוף פעולה צבאי בין-לאומי. ישראל הגיבה בתקיפת מתקנים צבאיים של משמרות המהפכה באיראן. באוקטובר 2024, תקפה איראן בשנית את ישראל כתגובה להריגת בכירים בחזבאללה ובמשמרות המהפכה, שביצעה ישראל בשטחי איראן ולבנון.
המלחמה הציתה הפגנות תמיכה ומחאה סוערות ברחבי העולם וגל אנטישמיות. נעשה שימוש חסר תקדים בלוחמה משפטית נגד ישראל, ששיאה בתלונה שהגישה דרום אפריקה לבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) בגין רצח עם. במקביל, הוחזקו עשרות עד מאות אזרחים ישראליים בידי ארגוני טרור, לעיתים ללא כל ידיעה על מצבם, ורבים מהם נרצחו בשבי. לאירועים אלה הייתה השפעה מרחיקת לכת על החברה הישראלית ועל יהדות התפוצות. עוד בזמן קיומה, נחשבת המלחמה לאחת מהגדולות במלחמות ישראל במספר מדדים וביניהם משך הלחימה, היקף הפגיעה בעורף, ומספר חזיתות הלחימה הגבוה ביותר מאז מלחמת העצמאות.
