כל החדשות על יציאת חג
כל החדשות על "יציאת חג"
-
צאת חג שני פסח 2026: זמני כניסת ויציאת החג ומתי מותר לאכול חמץ? מעריב
-
זמני כניסת ויציאת חג פסח 2026 תשפ"ו סרוגים
-
מתי יוצא החג? זמני יציאת פסח - לפי ערים היום
-
מתי נכנס החג? זמני כניסת ויציאת חג שביעי של פסח C14
מה אנחנו יודעים על יציאת חג
יְצִיאַת מִצְרַיִם הוא סיפור מקראי המופיע בספר שמות שבתורה. בסיפור זה מתואר כיצד משה, שנשלח על ידי אלוהים, שחרר את בני ישראל מעבדות ממושכת למצרים שבהנהגת פרעה. הסיפור ולקחיו מוזכרים פעמים רבות בתנ"ך ובמסורת היהודית והנוצרית, והוא מן הסיפורים המכוננים בהיסטוריה של עם ישראל ובתרבות המערב בכלל.
המחקר המודרני של תקופת המקרא נוטה שלא לקבל את סיפור יציאת מצרים כפשוטו; עמדות החוקרים נעות בין שלילה מוחלטת של ההיסטוריות שלו לבין ההנחה שהוא משמר זיכרונות היסטוריים מסוימים (שעל טיבם נחלקו החוקרים), וכולל מסורות שונות ולעתים סותרות שהועלו על הכתב ונערכו בתקופת המלוכה, אולי לקראת סופה.
לפי הסיפור המקראי, זעקו בני ישראל לאל שיושיעם מהשעבוד ארוך השנים במצרים, והוא שלח אליהם את משה נביאו ובידו אותות ומופתים, כדי לדרוש מפרעה שישלחם לעבדו במדבר. פרעה סירב שוב ושוב, לעיתים מרצונו החופשי ולעיתים מפני שהאל הקשיח את לבו, ובתגובה הנחית האל עשר מכות על המצרים. רק לאחר מכת בכורות גרם האל לפרעה להיכנע ולהתיר לבני ישראל לצאת לשלושה ימים למדבר, בתנאי שלאחר מכן ישובו לעבודה. כעבור שלושה ימים, כשראה שעם ישראל אינו מתכוון לשוב, יצא למרדף בראש צבאו והשיג את בני ישראל בעודם חונים על שפת הים. המעשה הסתיים בנס על הים, בו הטביע ה' את חיל פרעה בים. לפי המסורת המקראית הידועה יותר אודות נס זה, במהלכו נבקע הים ובני ישראל חצו אותו בבטחה; לפי מסורת או "בחינה" מקראית אחרת, נס הטבעת חיל פרעה אירע ללא בקיעת הים וללא מעבר בני ישראל בתוכו. חג הפסח ביהדות נחגג לזכר יציאת מצרים.
סיפור יציאת מצרים הוא מאבני היסוד במסורת היהודית, ולכן ישנה מצווה לספר את יציאת מצרים ולהעביר את הסיפור מדור לדור ומאב לבן כחלק מהמסורת, ובפרט במהלך סדר הפסח. ההיזכרות בסיפור גאולת עם ישראל ובצאתו מעבדות לחירות היא גם מצוות עשה יומיומית: בתורה כתוב, "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך", ולפי פרשנות חז"ל, פסוק זה הוא מקור למצוות אזכור יציאת מצרים מדי יום בבוקר ובערב. הסיפור המקראי, על משמעויותיו הרוחניות ועל סמליו, הוא יסוד חשוב גם בנצרות ובאסלאם והפך דרכן למופת ולמקור השראה לשוחרי חירות לאורך ההיסטוריה.
החל מהמאה ה-19 ארכאולוגים וחוקרי מקרא בודקים את אמיתותו ההיסטורית של הסיפור. נכון להיום אין ראיות ארכאולוגיות או חוץ-מקראיות משמעותיות ליציאת בני ישראל ממצרים, בדומה למתואר בתנ"ך, ולמסעם במדבר. רק מיעוט קטן מקרב החוקרים, לרוב בעלי רקע דתי, מקבל את הסיפור התנ"כי כאמת היסטורית ומיעוט אחר שולל לחלוטין כל קשר בין הסיפור ובין מציאות היסטורית כלשהי. הזרם המרכזי של החוקרים אינו מקבל את הסיפור כאמת היסטורית, אך אינו שולל את האפשרות שחלקים מסוימים מהסיפור נבנו סביב גרעין מצומצם של אירועים היסטוריים אמיתיים, דוגמת נדידה של קבוצות אוכלוסייה מסוימות, כנעניות או אחרות, בין מצרים לכנען, בהיקף קטן בהרבה מהמתואר במקרא, ובתקופות שונות.
