יום האדמה – רץ ברשת
כל החדשות על "יום האדמה"
-
מעבר למאבק המזוין, מעבר לגבולות 67': עקרונות לאסטרטגיה פלסטינית חדשה הארץ
-
עבורנו, החברה הערבית בישראל, מורשת רבין היא עניין מורכב במיוחד ynet
-
נגד המלחמה, הפשיעה והרדיפה הפוליטית: הפגנה לציון 49 שנים ליום האדמה התקיימה בעראבה זו הדרך
-
יום האדמה ה-48: מחסום הפחד נשבר שיחה מקומית
-
"יום האדמה ב-1976 היה הפעם הראשונה שהערבים בישראל יצאו לפעולה משותפת. זה מהפך" davar1.co.il
מה אנחנו יודעים על יום האדמה
יום האדמה (בערבית: يوم الأرض - יום אלארץ'/אל-ארד), שחל ב-30 במרץ, הוא אירוע המוגדר כ"יום לציון המאבק במדיניות הנישול והאפליה". יום האדמה נתפס כסמל במגזר הערבי למאבק כנגד מדיניות הממשלה הישראלית בנושא הקרקעות. בתאריך זה בשנת 1976 הכריזו ערביי ישראל על שביתה כללית בתגובה להחלטת הממשלה (ממשלת רבין הראשונה) על הפקעת קרקעות מהכפר סח'נין לטובת העיר כרמיאל.
ב-30 במרץ 1976 הכריז "הוועד הערבי להגנת הקרקעות" על שביתה כללית של ערביי ישראל בתגובה לתוכנית. הקריאה זכתה להיענות רחבה, רוב ערביי ישראל השתתפו בשביתה ובישובים רבים פרצו הפגנות סוערות. מוקד ההפגנות המרכזי היה בגליל, בעיר סח'נין ובישובים סמוכים עראבה ודיר-חנא, אולם הפגנות סמוכות התקיימו גם באזורים אחרים, בואדי עארה ובמשולש.
בהחלטה של ראשי מפלגת העבודה, ראש הממשלה יצחק רבין, שר הביטחון שמעון פרס ושר המשטרה שלמה הלל, הוכנסו כוחות צבא ומשטרה כדי לדכא את ההפגנות, שהיו לא אלימות בתחילה ולאחר מכן הפכו אלימות. שישה מפגינים נורו למוות: ארבעה על ידי כוחות צה"ל ושניים על ידי המשטרה. שלושה מההרוגים היו בסח'נין. מאז מצוין היום בקרב חלק מהאוכלוסייה הערבית בישראל כסמל למאבק במה שחלקם תופסים כמדיניות מפלה של ממשלות ישראל.
הפעולות לדיכוי ההפגנות כללו החלטה על הטלת עוצר ביישובים הערבים. החלטה זאת נחשבת כצעד שהביא להסלמה בעימותים, מפני שערבים רבים לא נענו לה, מה שחייב את כוחות המשטרה והצבא להפעיל כנגדם כוח, לרבות ירי חי שגרם למותם של שישה מפגינים.
הכרזת השביתה הכללית הייתה אירוע מכונן בתולדות האוכלוסייה הערבית בישראל, שעד אותה עת חסרה הנהגה שנאבקה למען הצרכים של האזרחים הערבים. אחד המנהיגים הבולטים ביותר של המאבק היה תאופיק זיאד, משורר וראש עיריית נצרת שנבחר מטעם רק"ח (המפלגה המייסדת של חד"ש).
