נסראללה בבונקר: מלחמת התשה או מלחמה כוללת?

על פי הערכות שונות, במהלך התקופה האחרונה, מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, נמצא במקום מסתור באחד הבונקרים הפרטיים שלו באזור ביירות. הוא שוהה עמוק מתחת לאדמה, במקום שמגן עליו מפני התקפות אפשריות. עם זאת, תחושתו היא כי הוא רדוף, שסיכויי הישרדותו הולכים ומצטמצמים. לאורך הימים האחרונים, הוא עוסק בבקרת נזקים, מנסה לנהל את המצב המתוח שבו הוא נמצא, ומגלה חשש כבד שכל הצמרת שלו עלולה להחסל בתוך פרק זמן קצר מאוד. בימים הקרובים, הוא נדרש לקבל החלטות קריטיות לגבי העתיד של תנועתו. מבחינתו, כל האפשרויות פתוחות – אם להיכנס למצב של מלחמת התשה שתמשך תקופה ארוכה, או אפילו לשקול מלחמה כוללת עם אויבים. זהו רגע מכריע עבורו ועבור חיזבאללה, כאשר כל פעולה שנבחרת עשויה לשנות את פני המאבק באזור.

כל החדשות על נסראללה בבונקר: מלחמת התשה או מלחמה כוללת?

• יום עסל, יום חסל  ynet.co.il
  
• איראן חוששת ממלכודת ישראלית שמטרתה לגרור אותה למלחמה אזורית | פרשנות  אפוק
  
• קשוחה וחכמה: איך עובדת הפצצה שחיסלה כנראה את נסראללה בבונקר  news.walla.co.il
  
• גורמי מודיעין: איראן צפויה להפיק לקחים מחיסול צמרת חיזבאללה ולבנות את הארגון מחדש | פרשנות  אפוק
  

וידאו של נסראללה בבונקר: מלחמת התשה או מלחמה כוללת?

תמונות של נסראללה בבונקר: מלחמת התשה או מלחמה כוללת?

עוד מידע על נסראללה בבונקר: מלחמת התשה או מלחמה כוללת?

מלחמת לבנון השנייה התנהלה בין ישראל לחזבאללה בשנת 2006 בלבנון ובצפון ישראל. המערכה נמשכה 34 ימים ונחשבת לעימות רחב-היקף ראשון מסוגו בין צבא סדיר לבין ארגון תת-מדינתי הפועל ככוח צבאי ממוסד. המלחמה אופיינה בשילוב של מערכה אווירית מסיבית, תמרון קרקעי מורכב, והתקפה נרחבת על העורף האזרחי.

העילה למלחמה הייתה התקפה מתואמת של חזבאללה על סיור של צה"ל לאורך גבול ישראל–לבנון, בחסות פעולת הסחה של הפגזה ארטילרית ורקטית לעבר יישובי הגבול ומוצבי הצבא. בתקרית נהרגו שלושה חיילים ונחטפו שניים – אלדד רגב ואהוד גולדווסר. בתגובה, פתחה ישראל במתקפה שכללה בתחילה תקיפות אוויריות על תשתיות ומפקדות ברחבי לבנון וסגר ימי, ובהמשך התפתחה ללחימה קרקעית בדרום המדינה.

אחד ממאפייניה המרכזיים של המלחמה היה הפיכתו של העורף האזרחי לחזית לחימה מרכזית. עד לאותה תקופה, הייתה זו המתקפה הרקטית הנרחבת ביותר על אוכלוסייה אזרחית בתולדות מדינת ישראל; במהלך הלחימה ירה חזבאללה קרוב ל-4,000 רקטות לעבר יישובי הצפון, מה שאילץ מאות אלפי תושבים לשהות במקלטים או להתפנות דרומה. מנגד, תקיפות צה"ל הסבו הרס נרחב לתשתיות בלבנון, בפרט ברובע הדאחייה שבביירות ובכפרי דרום המדינה, והובילו לעקירתם הזמנית של מאות אלפי תושבים לבנונים מבתיהם.

כחלק מתוצאות המלחמה, קיבלה מועצת הביטחון של האומות המאוחדות את החלטה 1701, שקראה להפסקת אש והורתה על פריסת צבא לבנון בדרום המדינה. למרות ההחלטה, בשנים שלאחר המלחמה שיקם חזבאללה את כוחו והצטייד במערך רקטות וטילים גדול ומתקדם משמעותית מזה שהיה לו טרם המלחמה. עם זאת, המערכה יצרה מאזן הרתעה שהוביל לשקט יחסי בגבול הצפון למשך למעלה מעשור וחצי.

בישראל נתפסה המלחמה במידה רבה ככישלון, ועל דרך ניהולה נמתחה ביקורת ציבורית קשה. הקמת ועדת וינוגרד הובילה, בין השאר, להתפטרותם של הרמטכ"ל דני חלוץ, שר הביטחון עמיר פרץ ואלוף פיקוד הצפון אודי אדם, וערערה את מעמדו של ראש הממשלה אהוד אולמרט.

המלחמה החלה ב-12 ביולי והסתיימה עם הפסקת האש ב-14 באוגוסט, אם כי כוחות צה"ל המשיכו לפעול בלבנון עד 1 באוקטובר 2006. בצה"ל כונתה המערכה "מבצע שכר הולם" ובהמשך "מבצע שינוי כיוון". בלבנון היא מכונה "מלחמת יולי" (בערבית: حرب تَمُّوز, תעתיק מדויק: חַרְבּ תמוּז) או "מלחמת 34 הימים".