כל החדשות על "חרבות ברזל"
-
נפתח אירוע הספורט הבינלאומי ראשון בישראל מאז מלחמת "חרבות ברזל" ynet
-
חדשות ועדכונים - סיפורי גיבורים בסימן מלחמת "חרבות ברזל" עיריית חולון
-
מלחמת "חרבות ברזל" – השינויים שחוללה בזירות הגלובלית, האזורית והישראלית-פלסטינית | סיכום ראשוני inss.org.il
-
שנתיים למלחמת 'חרבות ברזל' משרד הביטחון - דף הבית
-
סקר: מצבם הפיננסי של העובדים בחלוף כשנה וחצי מפרוץ מלחמת חרבות ברזל המכון הישראלי לדמוקרטיה
מה אנחנו יודעים על חרבות ברזל
מלחמת חרבות ברזל (ראו כינויים שונים להלן) היא מלחמה רב־זירתית ממושכת שמנהלת ישראל נגד שלטונו של חמאס ברצועת עזה, ונגד ארגוני טרור נוספים ברצועה ובזירות נוספות, בעקבות טבח שבעה באוקטובר. בבוקר שבת, 7 באוקטובר 2023, חג שמיני עצרת ושמחת תורה ה'תשפ"ד, הוביל ארגון הטרור חמאס מתקפת פתע רחבת היקף שבמסגרתה חדרו לשטח ישראל אלפי מחבלים וביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו 1,163 בני אדם, מתוכם 766 אזרחים ישראלים וזרים, וחטפו 251 בני אדם, חיילים ואזרחים, לרצועת עזה. יום זה היה הקטלני ביותר לעם היהודי מאז השואה. צה"ל הכריז באופן מיידי על מלחמה וגייס למעלה מ־360,000 חיילי מילואים, גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה, וכן אלפי כלי רכב אזרחיים. ביום למחרת החלו להצטרף למאבק המזוין בישראל מדינות וארגונים מציר ההתנגדות, והמלחמה התרחבה לחזיתות נוספות: גבול ישראל–לבנון, גבול ישראל–סוריה, יהודה ושומרון, עיראק, תימן ואיראן. למרות זאת, נותרה רצועת עזה החזית העיקרית במרבית תקופת הלחימה. ישראל פינתה 29 יישובים בעוטף עזה ו־22 יישובים בגליל העליון מיושביהם, והם נותרו שוממים למעט חיילי צה"ל וכיתות כוננות.
המלחמה הסבה פגיעה יוצאת דופן בעורף הישראלי, והביאה לתפנית משמעותית במאזן הכוחות במזרח התיכון ולשינוי פרדיגמה עמוק בישראל ובעולם המערבי בכלל. היא אחת המלחמות הארוכות בתולדות ישראל ובעלת מספר חזיתות הלחימה הגבוה ביותר מאז מלחמת העצמאות. מראשיתה הציתה המלחמה הפגנות תמיכה ומחאה סוערות ברחבי העולם, וגל אנטישמיות שהלך והתעצם בעקבות עשרות אלפי ההרוגים וגלי ההריסות ברצועת עזה. עלו טענות שלפיהן ישראל מבצעת פשעים נגד האנושות, טיהור אתני והשמדת עם כלפי הפלסטינים ברצועת עזה, ששיאן בתלונה שהגישה דרום אפריקה לבית הדין הבין־לאומי לצדק (ICJ) בגין רצח עם והוצאת צווי מעצר בין־לאומיים נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט. מכלול הגורמים – תחושת הכישלון שלאחר מתקפת הפתע, החטופים המוחזקים ברצועת עזה ללא ידיעה על מצבם, משך הלחימה, והתגובה הבינלאומית העוינת כלפי ישראל – יצר השפעה מרחיקת לכת על החברה הישראלית ועל יהדות התפוצות.
ישראל קבעה בתחילה שלוש מטרות למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, הסרת שלטונו ברצועה, ויצירת התנאים להחזרת החטופים שנחטפו מישראל במתקפת הפתע. לאחר כשנה נוספה מטרה רביעית: השבת תושבי הצפון לבתיהם בבטחה. לאחר עוד כמה חודשים נוספה מטרה חמישית: פגיעה משמעותית ביכולות ארגוני הטרור ביהודה ושומרון וחיזוק ההגנה והביטחון שם.
החזית העיקרית ברצועת עזה: המלחמה החלה בטיהור שטח עוטף עזה ממחבלים, ביצוע תקיפות אוויריות וימיות, סיכולים ממוקדים ופשיטות קרקעיות נקודתיות. לאחר פינוי האוכלוסייה מצפון הרצועה, בוצע תמרון קרקעי נרחב עד להפוגה שהתקיימה במקביל לעסקת חטופים; אחריה חודש התמרון והועמק בדרום הרצועה ובמרכזה, לצד טיהור האזורים שנכבשו ממחבלים. לאחר מכן אופיינה הלחימה בפשיטות מבוססות מודיעין וכללה השמדת תשתיות טרור רבות, בהן מנהרות טרור ותוואי תת־קרקע, משגרי רקטות מוטמנים, מחסני אמל"ח, מוצבים, מפקדות ועוד. בוצעו סיכולים ממוקדים רבים, שבהם הרגה ישראל את רוב מפקדי חמאס, בהם מוחמד דף, מרואן עיסא, מוחמד סינוואר, איימן נופל ועוד. יחיא סינוואר, ראש חמאס בעזה, חוסל על ידי כוח חי"ר ללא מודיעין מקדים. יישובים רבים נחרבו במהלך המלחמה, בהם ג'בליה, בית להיא, בית חאנון ורפיח. שמונה חטופים חיים חולצו בשלושה מבצעים שונים, וכן גופותיהם של חטופים שנרצחו. ב־10 באוקטובר 2025 אושר הסכם בין ישראל לחמאס, שכלל הפסקת אש מיידית ושחרור כל החטופים, החיים והמתים.
החזית ביהודה ושומרון: כוחות צה"ל פעלו למיגור וסיכול תשתיות טרור בעקבות התגברות מאמציהם של ארגוני טרור פלסטיניים, בעיקר חמאס, ליזום פיגועים ולגרום לתסיסה ציבורית. מבצע מחנות קיץ שנפתח בסוף אוגוסט 2024 ומבצע חומת ברזל שנפתח בסוף ינואר 2025 כללו פעילות נרחבת של צה"ל במחנות הפליטים בג'נין, נור שמס, טובאס, שכם, חברון, טולכרם ופארעה. הייתה זאת הפעילות הנרחבת ביותר של צה"ל להשמדת תשתיות טרור פלסטיני באזור.
החזית בתימן: לאחר שבעה באוקטובר הכריזו החות'ים על מלחמה עם ישראל כדי לתמוך בארגוני הטרור ברצועת עזה. הם הטילו על ישראל מצור ימי שגרם לפגיעה חמורה בסחר הימי העולמי, ושיגרו טילים בליסטיים, טילי שיוט, וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר ישראל. רוב הטילים והכטב"מים יורטו או לא גרמו לנזק משמעותי, אך ביולי 2024 התפוצץ בתל אביב כטב"ם שגרם לפגיעות בנפש וישראל תקפה בתגובה את מערב תימן במבצע יד ארוכה. בספטמבר 2024 תקף חיל האוויר בשנית נמלים, מתקני נפט ותחנות כוח בתימן, בתגובה לשיגור טילים נוספים אל מרכז הארץ. המהלומות ההדדיות המשיכו לאורך המלחמה. בין מבצעי התקיפה שביצע חיל האוויר הישראלי בתימן: העיר הלבנה, צלילי הכרם, עיר נמלים, נווה צדק, ומבצע טיפת מזל שבו נהרגו רוב חברי הצמרת המדינית החות'ית.
החזית בלבנון: בשנה הראשונה למלחמה התקיימו חילופי ירי בין ישראל לחזבאללה וארגוני טרור נוספים בגבול הצפון, שכללו תקיפות כטב"מים, ירי ארטילרי, טילי נ"ט, וירי נשק מדויק. נזק כבד נגרם לבתים ותשתיות ביישובים ישראליים נטושים וכן לבסיסי צה"ל. ישראל הגיבה בסיכול ממוקד של מחבלים בלבנון, תקיפת בסיסי מחבלים ותקיפה אווירית של חוליות משגרי נ"ט. בהמשך התרחב ירי הרקטות והכטב"מים דרומה, כולל לאזור חיפה, השרון וגוש דן. אופי הלחימה השתנה בספטמבר 2024 לאחר שאלפי זימוניות של פעילי חזבאללה התפוצצו במבצע של המוסד. צה"ל פתח במבצע חיצי הצפון, שבו הושמדו אלפי נכסים של חזבאללה בלבנון, וסוכלה מרבית צמרת הארגון, לרבות מנהיג הארגון חסן נסראללה במבצע סדר חדש. לאחר מכן החל צה"ל בתמרון קרקעי בדרום לבנון לשם טיהור המרחבים הסמוכים לגבול מתשתיות טרור. בנובמבר 2024 נחתם הסכם הפסקת אש.
החזית באיראן: מעורבותה של איראן במלחמה התבטאה תחילה בהשפעה פוליטית על הכוחות התוקפים את ישראל, לצד אספקת הכשרה ונשק ללוחמיהם, ובתיאום מהלכים מדיניים של מדינות האוהדות את חמאס, כמו סוריה, קטר וטורקיה. ישראל תקפה את מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק והצליחה להתנקש במפקד כוח קודס בסוריה ולבנון. איראן הגיבה באפריל 2024 במתקפה ישירה על ישראל, הראשונה בתולדותיה, ונבלמה בהצלחה רבה בזכות שיתוף פעולה צבאי בין־לאומי. ישראל הגיבה בתקיפת מתקנים צבאיים באיראן. באוקטובר 2024 תקפה איראן את ישראל בשנית בתגובה להריגת בכירי צבא נוספים, וישראל הגיבה בתקיפה נוספת בשטח איראן. ביוני 2025 פתחה ישראל במבצע עם כלביא, שבו פעלה לסיכול תוכנית הגרעין האיראנית, השמידה תשתיות צבאיות והרגה עשרות מבכירי מערכת הביטחון ומדעני הגרעין האיראנים.
ארצות הברית העניקה לישראל סיוע צבאי, כלכלי ודיפלומטי. עד יוני 2024 סופק סיוע צבאי בהיקף של כ־6.5 מיליארד דולר, ובספטמבר הוערכה ההוצאה האמריקאית על המלחמה בכ־22.76 מיליארד דולר. בתחילה נשלחו לחופי ישראל שתי נושאות מטוסים עם 2,000 נחתים, והחלה רכבת אווירית של ציוד צבאי לישראל. ספינות חיל הים האמריקאי יצרו הרתעה בים סוף, ובהמשך תקפו עם בעלות ברית בסיסים של החות'ים במבצע שומר השגשוג ומבצע קשת פוסידון. תגובת המיליציות הפרו־איראניות כללה התקפות על בסיסי ארצות הברית, שהגיבה במתקפות נגד. בהמשך הקימה ארצות הברית מזח צף לחופי עזה לשם אספקת סיוע הומניטרי לתושבי הרצועה. לבקשת ישראל, ב־22 ביוני 2025 תקפה ארצות הברית שלושה מתקני גרעין באיראן. בספטמבר הכריז נשיא ארצות הברית על תוכנית 21 הנקודות לסיום המלחמה.
