אהרן ברק – חדשות

כל החדשות על "אהרן ברק"
-
אהרן ברק: "אני מאוד כועס על חדשות 12" סרוגים
-
כשהשופט ברק פסק: "חנינה תוך משפט - התערבות לא רצויה" הארץ
-
אהרן ברק עולה להתקפה נגד חדשות 12: "הפרו אתיקה מקצועית" ערוץ 14
-
עו"ד ציון אמיר: "אהרן ברק עשה מהפכה בלי שירה כדור אחד" | פודקאסט מעריב MSN
-
אהרן ברק קרא שוב לקדם הסדר טיעון עם נתניהו: "הזמן אוזל, צריך לעשות את זה" ynet
מה אנחנו יודעים על אהרן ברק
אַהֲרֹן בָּרָק (נולד ב-16 בספטמבר 1936) הוא משפטן ישראלי שכיהן נשיא בית המשפט העליון בשנים 1995–2006. שימש כשופט בית המשפט העליון משנת 1978 והיה גם היועץ המשפטי לממשלה (1975–1978), פרופסור למשפטים ודיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, היה חתן פרס ישראל למדעי המשפט לשנת תשל"ה (1975), ושימש כמרצה באוניברסיטת רייכמן ובאוניברסיטת ייל בארצות הברית.
ברק, יליד קובנה, הוא ניצול השואה. לאחר המלחמה, עבר עם הוריו בין מחנות העקורים עד שהוברחו לאיטליה, ומשם עלו לארץ ישראל ב-1947. הוא למד משפטים, כלכלה ויחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית ובהמשך שהה כחוקר בתר-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד. החל לעבוד בפרקליטות המדינה, וב-1975 מונה ליועץ המשפטי לממשלה. היה חבר בצוות למשלחת הישראלית בקמפ דייוויד שהובילה להסכם השלום בין ישראל למצרים. ב-1978 מונה לשופט בית המשפט העליון. היה חבר בוועדת כהן לחקר טבח סברה ושתילה. עם פרישתו של מאיר שמגר ב-1995, התמנה ברק לנשיא בית המשפט העליון.
לאורך כהונתו בבית המשפט העליון, פיתח ברק את המשפט הישראלי בכמה היבטים מרכזיים: הרחבת זכות העמידה בבג"ץ, שפתחה את שערי בג"ץ לעותרים בעתירות ציבוריות. הרחבת עילת הסבירות, שהרחיבה את טווח הביקורת של הרשות השופטת על פעילותה של הרשות המבצעת. בתיאום עם חוקי היסוד שנחקקו על ידי הכנסת מעט לפני כניסתו לתפקיד - הרחבת מרחב השפיטות וקידום המהפכה החוקתית, כפי שנקבע בפסק דין בנק המזרחי, כשקודמו, מאיר שמגר, עמד בראש ההרכב. ברק עסק רבות בדין העסקי והכלכלי, למשל, פסק דין אפרופים, שעסק בפרשנות חוזים, ופסק דין קיבוץ חצור נגד פקיד השומה רחובות שקבע שבדיני מיסים יש חשיבות רבה יותר לתכלית החקיקה מאשר היצמדות ללשון החקיקה. לאורך שנות כהונתו נמנע ברק מלהתערב בפסקי דין הנוגעים לשואה, אך היה חבר במותב בערעור של ג'ון איוון דמיאניוק, שזיכה אותו.
בראשית 2024 כיהן ברק כשופט אד הוק מטעמה של מדינת ישראל בבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ), בדיון בו תבעה דרום אפריקה את ישראל בטענה של ביצוע רצח עם ברצועת עזה ואי מניעתו. באמצע 2024 הפסיק את כהונתו עקב מה שהגדיר כ"סיבות אישיות - משפחתיות."


