אלקין – כל החדשות
כל החדשות על "אלקין"
-
אלקין: נתניהו היה בטוח שנוני מוזס הוא המקור לכל בעיותיו הפוליטיות הארץ
-
פודקאסט כוח להשחית פרק 100: כשזאב אלקין היה בהלם העין השביעית
-
משפט המו"לים: זאב אלקין הודה שקיים קשרים עם "ידיעות אחרונות" ונוני מוזס בתקופת "תיק 2000" העין השביעית
-
אלקין על דוכן העדים במשפט נתניהו: "רוצים להשפיל ראש ממשלה" מעריב
-
"זה שטויות": השר תקף בחריפות את טענות התביעה אמס
מה אנחנו יודעים על אלקין
אלקינים (alkyne) הם קבוצה פונקציונלית של תרכובות אורגניות, בעלת הנוסחה הכימית CnH2n-2.
האלקינים הם פחמימנים המאופיינים בקשר קוולנטי משולש אחד לפחות בין שני אטומי פחמן.
האלקין הידוע (והפשוט) ביותר הוא אֵתין, הידוע יותר כאצטילן; השימוש של החומר הוא בצורת גז המשמש במבערים לריתוך. בעבר נהוג היה לכנות את כל האלקינים אצטילנים, אך כיום מכונה כך רק האתין.
סידור האורביטלים בקשר המשולש גורם לכך ששני אטומי הפחמן המשתתפים בקשר, וכן שני האטומים הקשורים לאטומי הפחמן, יימצאו כולם על קו אחד. כלומר, זווית הקשר המשולש היא 180 מעלות. מולקולת האלקין הפשוט ביותר, אתין, היא קווית לגמרי. לצורה המרחבית הייחודית של האלקינים חשיבות בתגובות הכימיות בהן הם משתתפים.
נוסחת המבנה של אתין נראית מבחינה מרחבית כ: H–C≡C–H
הקשר המשולש בין אטומי הפחמן מפחית מיציבותם של האלקינים ביחס לאלקנים ולאלקאנים, והם נוטים להגיב במהירות בתגובה אקסותרמית. זוהי הסיבה לחום הרב (2,500 מעלות צלזיוס) הנוצר במבערי האצטילן, בהם האלקין מגיב בעוצמה עם החמצן שבאוויר.
הנוסחה הכללית של אלקינים בלתי-מותמרים היא CnH2n-2.
הנוסחה מתייחסת לאלקינים פשוטים, בעלי קשר משולש בודד וללא מתמירים שונים (כגון אטומי כלור, קבוצות אלקיל וכדומה).
מתן שמות לאלקינים מתבסס על עקרונות מונחון IUPAC. העיקרון המנחה הוא כי שמו של אלקין מורכב מתחילית המציינת את מספר אטומי הפחמן במולקולה, ומהסופית -ין. במקרה של אלקינים המכילים למעלה מ-3 אטומי פחמן, מופיעה ספרה בתחילת השם לציון המיקום של הקשר המשולש.
אלקינים המכילים שני קשרים משולשים נקראים דיאינים. כך, למשל,4, 1-פּנְטָאדִיאִין הוא אלקין בעל חמישה אטומי פחמן ושני קשרים משולשים בקצות המולקולה.
אלקינים בהם הקשר המשולש נמצא בקצה המולקולה הם חומציים יותר מאלקנים ואלקאנים מקבילים, כיוון שאטום המימן בקצה קשור בצורה רופפת יחסית אל אטום הפחמן, ונוטה להינתק מהמולקולה (בצורת יון חיובי, כלומר: פרוטון) ולהיקשר למולקולות אחרות. חומר התורם פרוטונים מוגדר כחומצה.
