כל החדשות על "פרשת ילדי תימן"
-
פרשת ילדי תימן: נפתח קברה של סעדה קרני News1 מחלקה ראשונה
-
פרשת ילדי תימן: קבר של בת 3 בנתניה ייפתח לבדיקת דנ"א כאן | תאגיד השידור הישראלי
-
פרשת "ילדי תימן": קבר נוסף ייפתח בבית עלמין בנתניה | חדשות 13 ערוץ 13
-
קבר נוסף נפתח במסגרת פרשת ילדי תימן ערוץ 7
-
נפתח הקבר החמישי בפרשת ילדי תימן: "ההורים פקפקו במותה עד יומם האחרון" ynet ידיעות אחרונות
-
פרשת ילדי תימן: נפתח קברה של סעדה קרני News1 מחלקה ראשונה
מה אנחנו יודעים על פרשת ילדי תימן
פרשת ילדי תימן היא פרשת היעלמותם של פעוטות בני עולים חדשים, כשני שלישים מהם מיהדות תימן, בין השנים 1948–1954. ברוב המקרים הילדים אושפזו במחנות עולים או בבתי חולים, להוריהם נאמר כי הם נפטרו ונקברו, אולם רבים מן ההורים ואחרים מפקפקים בכך וטוענים כי הילדים נלקחו מהם, ביוזמה מקומית או באופן ממוסד. עם זאת, לא התגלה אף מקרה שבו מי מהילדים המדוברים נלקח לאימוץ ללא ידיעת הוריו, או ללא שנעשו מאמצים ניכרים למצוא את הוריו. כמה רופאים ואחיות העלו חשדות שהילדים נלקחו ללא רשות.
חלק גדול מהילדים נעלמו על רקע עליית עולי תימן שהתרחשה במחצית 1949. ישראל, שנוסדה שנה קודם לכן, קלטה אז עשרות אלפי עולים מתימן באופן חפוז ומאולתר, בשל תנאי המחיה הקשים במחנות המעבר בתימן. אחוז גבוה מבין הילדים והתינוקות שהגיעו היו במצב בריאותי גרוע וחלקם סבל מתת-תזונה. בישראל התקיימו תנאים קשים, של צנע ומחסור בתשתיות רפואיות ולוגיסטיות. אלה, יחד עם קשיי שפה וזיהוי, הביאו לכך שלעיתים נותק קשר בין ילדים ואף מבוגרים לבין משפחתם, בזמן שאושפזו בבתי חולים. העדר חקיקה ראויה, נורמות מעקב אדמיניסטרטיבי, קשיי שפה ויחס מתנשא של חלק מצוותי הרפואה, הובילו במקרים רבים, לקבורה ללא ידיעת ההורים. נוספו על כך בעיות של עומס ואי סדרים ברישום הרפואי וברישומי הקבורה.
נסיבות הפרשה הצטרפו לתחושה קשה ששררה בקרב העולים, שעל רקע פרשות קודמות כפרשת מקוב ותימני כנרת, יחס הממסד למועמדי העלייה במחנה חאשד בעדן והחינוך האחיד במעברות שהוליד כפייה אנטי-דתית לא הייתה משוללת יסוד, בנוגע ליחס מפלה על בסיס עדתי, וגזעני מצד הממסד והחברה. צווים להתייצבות בלשכת הגיוס, שנשלחו לבתי ההורים כעבור 16–17 שנים, כאשר הגיעו הילדים לכאורה לגיל 18, העלו שוב את העניין לסדר היום הציבורי והוצגו כהוכחה כי הילדים עודם בחיים. בעקבות הלחץ הציבורי החליטה ממשלת ישראל ב-1967, על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, ועדת בהלול-מינקובסקי. לאחר ביקורות קשות על תפקוד ועדה זו, הוקמה בשנות ה-80 ועדת שלגי, שגם היא ספגה ביקורת ציבורית קשה. ב-1995 הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות יהודה כהן, שבהמשך הוחלף בידי יעקב קדמי. הוועדה פרסמה את מסקנותיה ב-2001. כל הוועדות קבעו, כי רובם המכריע של הילדים אכן נפטרו. נגד הוועדות נטען שהן אימצו בקלות רבה מדי מסמכים ועדויות על פטירת הילדים.
342 תלונות על ילדים שנעלמו הוצגו בוועדת בהלול-מינקובסקי. ועדת שלגי דנה ב-505 מקרי היעלמות (301 תלונות נוספו ל-342 התלונות שהונחו בפני ועדת החקירה הראשונה) ובפני ועדת קדמי, הוצגו כ-800 מקרי היעלמות (כ-450 תלונות נוספו ל-505 התלונות שהונחו בפני ועדת החקירה השנייה). לפי ועדת קדמי, כשני שלישים מהתלונות התייחסו לילדים ממוצא תימני, רובם של שליש הילדים הנותר בתלונות היו יהודים שעלו ממדינות במזרח התיכון, וכ-30 ילדים היו ממוצא אירופאי או אמריקאי. בשנים מאוחרות יותר התגלו מקרים נוספים של ילדים ממוצא אשכנזי.
ארבע תאוריות מרכזיות נשמעו בעניין גורל הילדים. האחת היא חטיפה ממסדית שאורגנה "מגבוה", כדי לספק ילדים לזוגות אשכנזים אזרחי ישראל או תושבי חוץ. בשנות ה-90 עמדה תאוריה זו בבסיסה של פרשת עוזי משולם. תלמידיו של משולם טענו בזכות תיאוריה אחרת, טענו כי הילדים אינם אמנם בחיים אולם הועברו לחו"ל לשם ניסויים. סברה זו נבדקה על ידי ועדת קדמי ונפסלה. תאוריה שלישית גורסת כי אכן היו מקרים של אימוצים בלתי חוקיים ללא ידיעת ההורים, אבל אין מדובר בתוכנית ממסדית אלא בתופעה שנוהלה בערוצים מקבילים, בחסות העלמת עין ואדישות ממסדית, ומתוך אווירה תרבותית שראתה באימוצים כאלה סיוע לילד שהגיע ממשפחה נחשלת. לפי תאוריה רביעית, המכונה "ממסדית", לא היו דברים מעולם. רוב הילדים מתו, למעט מקרים בודדים שנבעו מטעויות אנוש ובלבול, שנבעו מהנסיבות שתוארו לעיל. כך הסיקו שלוש ועדות החקירה. ועדת החקירה הממלכתית מצאה 69 מקרים שבהם לא נמצאו ראיות לכך שהילדים נפטרו. משכך, לגבי מקרים אלו עדיין קיימת גם האפשרות של "מסירה מזדמנת לאימוץ" (היינו, מקרה מצומצם של התיאוריה השלישית).
בפברואר 2021 החליטה ממשלת ישראל להביע צער על האירועים ולהקצות פיצויים בסך של 150–200 אלף ש"ח למשפחות של 1,050 הילדים שוועדות החקירה קבעו כי נסיבות פטירתם לא נמסרו למשפחות בזמן אמת או שמקום קבורתם לא אותר.
