כל החדשות על "חרבות ברזל"
-
המלצות על ספרים שונים הנוגעים לאירועי השבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל ספרים idf.il
-
"התעופה האזרחית לא הייתה ערוכה כראוי למלחמה ממושכת" mevaker.gov.il
-
מחדל מתמשך: כך המדינה לא נערכה למשבר תעופה במלחמה ynet.co.il
-
משיא המשואה ארי שפיץ: לוחם גבעתי, מהפצועים הקשים במלחמת חרבות ברזל מקור ראשון
-
שיא תרומות לישראל בעקבות "חרבות ברזל": 4.1 מיליארד דולר התקבלו מארה"ב ב-2023 ביזפורטל
-
From grief to joy - four weddings sivanrahavmeir.com
מה אנחנו יודעים על חרבות ברזל
מלחמת חרבות ברזל (ראו כינויים שונים להלן) היא מלחמה רב־זירתית ממושכת שמנהלת ישראל נגד שלטונו של חמאס ברצועת עזה, ונגד ארגוני טרור נוספים ברצועה ובזירות נוספות, בעקבות טבח שבעה באוקטובר: בבוקר שבת, 7 באוקטובר 2023, חג שמיני עצרת ושמחת תורה ה'תשפ"ד, הוביל ארגון הטרור חמאס מתקפת פתע רחבת היקף, במסגרתה חדרו לשטח ישראל אלפי מחבלים שביצעו מעשי טבח ופשעי מלחמה בהם נרצחו ונהרגו 1,163 בני אדם, מתוכם 766 אזרחים ישראלים וזרים, וחטפו 251 בני אדם, חיילים ואזרחים, לרצועת עזה. יום זה היה הקטלני ביותר לעם היהודי מאז השואה.
צה"ל גייס למעלה מ־360,000 חיילי מילואים, גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה, וכן אלפי כלי רכב אזרחיים. ביום למחרת, החלו להצטרף למאבק המזוין בישראל מדינות וארגונים נוספים מציר ההתנגדות, והמלחמה התרחבה לחזיתות נוספות: גבול ישראל–לבנון, גבול ישראל–סוריה, יהודה ושומרון, עיראק, תימן ואיראן. ישראל פינתה 29 יישובים בעוטף עזה ו־22 יישובים בגליל העליון מיושביהם, והם נותרו שוממים למעט חיילי צה"ל וכיתות כוננות.
מטרותיה המוצהרות של ישראל במלחמה התמקדו בתחילה במיטוט שלטון חמאס וסילוק יכולותיו הצבאיות ברצועת עזה, לצד יצירת תנאים להשבת החטופים. עם התרחבות המערכה, נוספו מטרות רשמיות נוספות: השבת תושבי הצפון לבתיהם בבטחה ופגיעה נרחבת בתשתיות הטרור ביהודה ושומרון.
בחזית הדרומית, צה"ל ביצע תמרון קרקעי נרחב שהוביל לכיבוש שטחים נרחבים, השמדת תשתיות תת-קרקע וחיסול מרבית הנהגת חמאס, ובהם יחיא סינוואר ומוחמד דף. הלחימה ברצועה הוגדרה כחזית העיקרית במרבית שלבי המלחמה ונמשכה לסירוגין עד לאוקטובר 2025, אז נחתם הסכם להפסקת אש ושחרור החטופים. במקביל, בחזית הצפונית, התפתח עימות מול חזבאללה שהסלים בספטמבר 2024 למבצע חיצי הצפון ותמרון קרקעי בדרום לבנון, במהלכו חוסל חסן נסראללה ומרבית צמרת הארגון, עד לחתימה על הסכם הפסקת אש בנובמבר 2024. ביהודה ושומרון ניהל צה"ל את מבצעי מחנות קיץ וחומת ברזל, הפעילות הנרחבת ביותר באזור מאז האינתיפאדה השנייה.
בזירה האזורית, איראן הייתה לתומכת הכלכלית העיקרית של חמאס, חזבאללה ויתר הכוחות בציר ההתנגדות, המערכה מול איראן עלתה מדרגה עם מתקפות טילים ישירות על שטח ישראל באפריל ובאוקטובר 2024, שנענו בתקיפות ישראליות בשטח איראן. שיאו של העימות הישיר נרשם במבצעי עם כלביא ושאגת הארי, שבוצעו בשיתוף ארצות הברית ונועדו לסיכול תוכנית הגרעין האיראנית ופגיעה בהנהגת המשטר האיראני וביכולותיו הצבאיות. בנוסף, התמודדה ישראל עם מתקפות טילים וכטב"מים מצד החות'ים בתימן, עליהן הגיב חיל האוויר בסדרת מבצעים בנמלי ותשתיות האויב, ועם מתקפות מצד ההתנגדות האסלאמית בעיראק ומיליציות פרו-איראניות מעיראק.
המלחמה נחשבת לאחת המערכות הממושכות בתולדות מדינת ישראל, והיא מתאפיינת במספר זירות הלחימה הגבוה ביותר מאז מלחמת העצמאות. המלחמה הובילה לשינוי משמעותי במאזן הכוחות האזורי במזרח התיכון והסבה פגיעה חסרת תקדים לעורף הישראלי. לצד הלחימה בשטח, המערכה לוותה בהשפעות עומק על החברה הישראלית ועל יהדות התפוצות, על רקע תחושות הכישלון בעקבות מתקפת הפתע, הימשכות הלחימה והדאגה לגורל החטופים המוחזקים ברצועת עזה.
בזירה הבין-לאומית, המלחמה עוררה גלי מחאה ותמיכה סוערים ברחבי העולם. לצד תמיכה בישראל, התעצם גל אנטישמיות גלובלי, בפרט על רקע היקף ההרס והנפגעים ברצועת עזה. המלחמה הציבה את ישראל בפני אתגרים משפטיים ומדיניים חמורים; בין היתר, הועלו טענות לביצוע רצח עם, פשעי מלחמה וטיהור אתני. שיאם של הליכים אלו בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) בגין חשד לרצח עם, ובהחלטת התובע בבית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) לבקש צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט.
ארצות הברית העניקה לישראל מעטפת תמיכה נרחבת שכללה סיוע צבאי וכלכלי נרחב, כשסך ההוצאה האמריקאית על המלחמה הוערך בכ-22.76 מיליארד דולר נכון לספטמבר 2024. במישור המבצעי, הפגינה ארצות הברית נוכחות צבאית משמעותית באמצעות שיגור נושאות מטוסים, רכבת אווירית של ציוד לחימה והובלת הקואליציה הבין-לאומית נגד החות'ים בים סוף במסגרת מבצעי שומר השגשוג וקשת פוסידון. מעורבות זו לוותה בחילופי מהלומות מול מיליציות פרו-איראניות ובפעילות צבאית אקטיבית מול איראן. לצד המאמץ המלחמתי, פעלה ארצות הברית במישור ההומניטרי להקמת מזח צף לחופי עזה, ובמאמצים לשחרור החטופים הישראלים ברצועת עזה. בספטמבר 2025 הציג נשיא ארצות הברית את תוכנית 21 הנקודות לסיום המלחמה.
