הלכות יום כיפור – כל החדשות

כל החדשות על "הלכות יום כיפור"
-
הלכות יום כיפור תשפ"ו 2025 לנשים בהריון ומניקות כיפה
-
לקראת יום כיפור נוסף בצל המלחמה: אילו חיילים פטורים מהצום? ynet
-
זמני כניסת ויציאת יום כיפור תשפ"ו 2025 וההלכות סרוגים
-
ממנהג "כפרות" ועד להבדלה: הלכות יום הכיפורים מקור ראשון
-
יום כיפור 2025: זמני תחילת וסיום הצום והלכות החג מעריב
מה אנחנו יודעים על הלכות יום כיפור
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא מועד בלוח השנה העברי ויום קדוש ליהדות, החל בעשרה בתשרי. היום מכונה גם "שבת שבתון" כדי לשקף את מעמדו שבין יום טוב לשבת. על פי היהדות, ביום זה מתכפרות עוונות האדם באמצעות עינוי הנפש בצום, תפילה ועשיית תשובה.
יום הכיפורים בבית המקדש היה בעל חשיבות מיוחדת ועיקרו היה טקסי טיהור של המקדש ווידוי של הכהן הגדול על חטאי העם. ביום זה אף התפלל הכהן הגדול בקודש הקודשים ובשנות יובל התקיימו בו מצוות היובל. על פי חז"ל, ביום הכיפורים ירד משה מהר סיני עם לוחות הברית השניים ונסלח חטא העגל לעם ישראל. אלה כמה מהסיבות לכך שיום זה נחשב בספרות חז"ל ליום שמח ואף מוזכר במשנה, יחד עם ט"ו באב, כשני הימים הטובים ביותר של עם ישראל.
כיום עומדות במוקד היום התשובה והסליחה של הפרט. על פי הציווי בתורה נדרש להתענות בו עינוי הנפש, וחז"ל פירשו זאת כחמישה עינויים: הימנעות מאכילה ושתייה (צום), סיכה (סיכת הגוף בשמן), רחיצה, נעילת הסנדל (נעילת נעל עור) ותשמיש המיטה (קיום יחסי אישות). הנימוק לצום ולתענית אינו מפני אבלות או צרה, כבתעניות ציבור, אלא בשל קדושתו הרבה של היום. מבין מצוות היהדות, התענית, התפילה וההימנעות ממלאכה ביום הכיפורים זוכות לאחוזי שמירה מהגבוהים ביותר בקרב היהודים, גם אלה שאינם שומרים מצוות.







