israel fire – רץ ברשת

כל החדשות על "israel fire"
-
מפקד מחוז ירושלים בזירה בבית שמש >>> Facebook
-
תיעוד ממצלמת הקסדה של לוחמי האש בזירת ההרס בבית שמש >>> גם בשעה זו צוותים גדולים של כבאות והצלה ממשיכים לפעול בזירה. Facebook
-
פגיעה בבניין מגורים במחוז דן - לוחמי אש פועלים בדקות אלו בזירה כ-15 פצועים בדרגות פציעה שונות ופצועה אנוש פונו מהזירה, חשש ללכודים. כוחות כיבוי ממשיכים לפעול לכיבוי הבעירה במקום, איתור לכודים וסריקות. נזק כבד נגרם למבנה ולרכבים החונים בסמוך. אנו קוראים לאזרחים להימנע מהגעה Facebook
-
לוחמי האש שלנו פועלים בכל רחבי הארץ במטרה להציל חיים 🇮🇱 הישמעו להנחיות פיקוד העורף, חייגו 102 בחירום. Facebook
-
לוחמי האש פועלים בזירה באזור ירושלים - מספר נפגעים כתוצאה מפגיעה ישירה במבנה שקרס Facebook
מה אנחנו יודעים על israel fire
"Who by Fire" (בתרגום חופשי לעברית: מי באש) הוא שיר מאת הזמר-יוצר היהודי-קנדי לאונרד כהן, שפורסם ב-1974 באלבומו New Skin for the Old Ceremony. הוא בוצע במקור כדואט עם הזמרת היהודייה-אמריקאית ג'ניס איאן, בלוויית כלי מיתר. זהו אחד השירים המרכזיים באלבום ואחד משיריו המפורסמים של כהן.
השיר בן שלושת הבתים, וכן לחנו, מבוססים על הפיוט העברי "ונתנה תוקף", הנאמר בתפילת מוסף בראש השנה וביום הכיפורים. הפיוט, שאותו שמע כהן כילד בבית הכנסת, מספר על אלוהים הפותח את ספרו ("ספר החיים"), שבו נכתב גזר דינם של החיים – מי לחיים ולמי למוות, ובאילו צורות של מיתה: ”... תִכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם: / בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן / וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן / כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן / מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת / מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְקִצּוֹ / מִי בַמַּיִם וּמִי בָאֵשׁ / מִי בַחֶרֶב וּמִי בַחַיָּה / מִי בָרָעָב וּמִי בַצָּמָא / מִי בָרַעַשׁ וּמִי בַמַּגֵּפָה / מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה”.
השורה החותמת כל בית, "And who shall I say is calling?" (בתרגום יהונתן נדב: "וּמִי, מִי הוּא שֶׁקּוֹרֵא לִי?"), עשויה להתפרש כפקפוק אגנוסטי. בכך חורג השיר אפוא ממסגרת הפיוט וממסגרת האמונה המונותאיסטית בכלל; לדברי כהן, "זה מה שהופך את השיר לתפילה עבורי בתנאים שלי, כלומר מיהו או מהו זה שקובע מי יחיה ומי ימות? מהו המקור לכבשן הבריאה הכביר הזה? מי מדליק אותו? מי מכבה אותו?". ניתן לפרש שורה חוזרת זו גם כהתרסה של כהן כלפי אלוהים; על פי ליאל לייבוביץ , הדובר בשיר, במקום להשתטח אפיים ארצה בפני האל ולבקש מחילה – בהתאם למטרתו של יום הכיפורים – "עונה לצווים האלוהיים כאילו הם לא יותר משיחת טלפון מאדם זר, שיש להתייחס אליה בריחוק ובשמץ של חשד".
השיר נכתב בעקבות חוויותיו של כהן במלחמת יום הכיפורים, עת הופיע בפני חיילים בחזית סיני.
בשנת 2019 הוציאה איה כורם גרסת כיסוי לשיר שנכלל במיני-אלבומה שלך, א. כורם המורכב כולו מגרסאות כיסוי בעברית לשירי לאונרד כהן.
במהלך טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה ב-2023 ביד ושם הזמר שולי רנד שר את הגרסה העברית של השיר. באותה שנה, לרגל יובל למלחמת יום הכיפורים, השיר הופיע בסרטו של גיא נתיב "גולדה" ובקדימונו, כחלק מן הפסקול. הוא עובד על ידי המלחין הבריטי ג'ונת'ון דירינג והושר על ידי לולה מארש.
בשנת 2021 פרסם מתי פרידמן את הספר "מי באש לאונרד כהן במלחמת יום הכיפורים", בהוצאת כנרת זמורה דביר. בשנת 2025 המופע באותו השם בהשתתפות הזמרים אסתר רדא, גבע אלון, מאיה בלזיצמן ומתי פרידמן.
Rain of Fire: Iran’s Cluster Missile Hits Tel Aviv


