הרשות הפלסטינית

כל החדשות על "הרשות הפלסטינית"
-
בין כספי הסילוקין לסיוע הבינלאומי: מנגנון ההישרדות של הרשות הפלסטינית inss.org.il
-
17 שנים אחרי הפיגוע: כתב אישום נגד המחבל שהשתתף ברצח עידו זולדן ynet.co.il
-
פנחס ענברי: מסתמן שאבו מאזן פותח את הגדה לחמאס זמן ישראל
-
אפיפיור, מלך, 2 נשיאים ו-5 ראשי ממשלה: השקר החדש של אבו מאזן מקור ראשון
-
מחקר חדש מזהיר: מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית הפכו לצבא המאיים על ישראל בחדרי חרדים
מה אנחנו יודעים על הרשות הפלסטינית
הרשות הפלסטינית (בערבית: السلطة الوطنية الفلسطينية – תעתיק: א-סֻּלטה אל-וַטניּה אל-פלסטיניּה, הרשות הלאומית הפלסטינית; בראשי תיבות: הרש"פ) היא ישות אוטונומית למחצה, השולטת על השטחים הפלסטיניים ביהודה ושומרון מאז 1996. מאז הקמת הרשות הפלסטינית ב-1994, הפכה תנועת הפת"ח למפלגת השלטון העיקרית באזור זה, ורבים מפעילי התנועה מצאו עבודה במנגנוני הרשות, הביטחוניים והאזרחיים.
באופן פורמלי שולטת הרשות גם ברצועת עזה, אולם בפועל היא איבדה שליטה זו בעקבות הפיכת חמאס ברצועת עזה ביוני 2007.
החלוקה המנהלית שנקבעה לאחר הסכמי אוסלו מחלקת את הרשות הפלסטינית ל-16 נפות, מהן 11 ביהודה ושומרון ו-5 ברצועת עזה. במסגרת הסכמי אוסלו חולקו שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה לשלוש קטגוריות:
- שטח A: 18% מאזור יו"ש; שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית.
- שטח B: 22% מאזור יו"ש; שטחים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית (כולל שיטור) ושליטה ביטחונית של ישראל.
- שטח C: 60% מאזור יו"ש; שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של ישראל. שטחים אלה כוללים גם את ההתנחלויות. על פי ההסכם היה השטח אמור לעבור לידי הרשות הפלסטינית בתוך חמש שנים, אולם בעקבות עימותים ביטחוניים שבשיאם האינתיפאדה השנייה, הדבר לא מומש.
באינתיפאדה השנייה (2000–2005) נפגע קשות מעמדה של הרשות הפלסטינית. ישראל טענה שהרשות לא נלחמה בטרור ואף לקחה חלק פעיל בארגון ומימון פיגועים כלפי ישראלים. ב-2002 כבש צה"ל במבצע חומת מגן את הערים שבשטח A, פגע בתשתיות הרשות ועצר עשרות מפעיליה שהיו מעורבים בטרור. לאחר סיום האינתיפאדה ישראל שינתה את מדיניותה כלפי הרשות לפי התקדמות התהליך המדיני. הרשות שולטת בשטחי A ביהודה ושומרון וזוכה לשיתוף פעולה חלקי עם ישראל בשטחי B, בעיקר בתחום הביטחוני והמנהלי.
ב-29 בנובמבר 2012 אישרה העצרת הכללית של האומות המאוחדות ברוב גדול את החלטה 67/19 בדבר צירופה של "מדינת פלסטין" לארגון כמדינה משקיפה שאינה חברה מלאה.

