גולדה מאיר – כל החדשות

כל החדשות על "גולדה מאיר"

• "איני יכולה לשאת בעול הזה": 50 שנה להתפטרות גולדה מאיר אחרי המלחמה  ynet ידיעות אחרונות
  
• זמן כפרות: "הגברת הראשונה" מספקת מבט נוקב ברגע מכונן בתולדות המדינה  ערוץ 13
  
• אחרי 50 שנה, גולדה מאיר חוזרת להעסיק את התרבות הישראלית  גלובס
  
• חזרה לעבר | גולדה מאיר מתפטרת  כאן | תאגיד השידור הישראלי
  
• גולדה מאיר צדקה, אבל מאוד טעתה  Makor Rishon
  

• "איני יכולה לשאת בעול הזה": 50 שנה להתפטרות גולדה מאיר אחרי המלחמה  ynet ידיעות אחרונות
  

מה אנחנו יודעים על גולדה מאיר

גולדה מאיר (במקור מאירסון; נולדה בשם גולדה מאבוביץ'; 3 במאי 1898, י"א באייר ה'תרנ"ח – 8 בדצמבר 1978, ח' בכסלו ה'תשל"ט) הייתה פוליטיקאית ישראלית, אחת משתי הנשים היחידות החתומות על מגילת העצמאות (יחד עם רחל כהן-כגן). כיהנה כראש ממשלת ישראל הרביעית בין 1969 ל-1974, והיא האישה הראשונה והיחידה שכיהנה בתפקיד זה. לפני כן, כיהנה כשגרירת ישראל בברית המועצות, כחברת הכנסת, כשרת העבודה ושרת החוץ.

מאיר נולדה בקייב, האימפריה הרוסית, ובילדותה היגרה משפחתה לארצות הברית, בה גדלה. בגיל 23 עלתה ארצה יחד עם בעלה, מוריס מאירסון, ובתחילה הייתה חלוצת התיישבות בקיבוץ קודם שנעשתה לאשת ציבור. מאיר החלה את דרכה הפוליטית כמזכירת מועצת הפועלות בהסתדרות העובדים, מטעמה יצאה מספר פעמים לשליחויות באמריקה בסוף שנות ה-20 ובתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20. עם השנים התקדמה בתפקידיה בתנועת הפועלים ובתנועה הציונית, ופעלה בארץ ישראל ובארצות הברית. ב-1948 מונתה כחברת מועצת העם, והייתה מחותמות מגילת העצמאות.

מאיר נבחרה לאספה המכוננת, שבהמשך הפכה לכנסת הראשונה, ומונתה לשרת העבודה בממשלת ישראל הראשונה. בתפקידה זה הובילה חקיקה חברתית שהניחה את התשתית למשפט העבודה בישראל. ב-1955 הוצבה כמועמדת מפא"י לראשות עיריית תל אביב, אך לא נבחרה לתפקיד. ב-1956 מונתה לשרת החוץ וכנהוג בעקבות זאת עברתה את שם משפחתה ממאירסון למאיר. היא כיהנה בתפקיד במשך עשור, ובתקופתה פרצה מלחמת סיני. היא פרשה מתפקידה ב-1966, אך עד מהרה חזרה לפעילות פוליטית ומונתה למזכירת מפא"י. בתפקידה זה פעלה רבות למען איחוד מפלגות הפועלים, מטרה שהוגשמה עד מהרה, ומאיר כיהנה כמזכירת מפלגת העבודה.

עם מותו של לוי אשכול, הוחלט על מינויה ליושבת-ראש מפלגת העבודה (שרצה במשותף עם מפ"ם במסגרת המערך), ובמרץ 1969 הרכיבה את ממשלת ישראל הארבע עשרה. המערך בהנהגתה זכה ב-56 מושבים בכנסת השביעית, ההישג הגבוה ביותר של רשימה כלשהי בישראל. עם כניסתה לתפקיד הנהיגה את ישראל תוך מלחמת ההתשה, ולאחריה עמדה בתקיפות על כך שבין ישראל למדינות ערב יתקיים משא ומתן ישיר לשלום קבע, דרישה שבאותה העת מדינות ערב, מצרים בראשן, סירבו להיענות לה.

במהלך כהונתה כראש הממשלה עמדה מאיר במספר משברים: מחאת הפנתרים השחורים, אליה הגיבה בצורה שנדמתה מנותקת בעיניי חלק ניכר בציבור; גל הטרור; ומלחמת יום הכיפורים, שבה נפלו מעל אלפיים חללים. ועדת אגרנט, שהוקמה בעקבות הכשל המודיעיני שסבב סביב פריצת המלחמה, פרסמה את מסקנותיה הנוקבות נגד הממשלה והעומדת בראשה, ואלו עוררו תרעומת ציבורית שהביאה את מאיר להתפטר מתפקידה ולפרוש מן החיים הציבוריים.

עד כמה פופולרי חיפוש : "גולדה מאיר" בישראל