עדכון: רפיח

כל החדשות על "רפיח"
-
מתחת לרדאר: נתניהו וכ"ץ אישרו להתחיל בשיקום במזרח רפיח סרוגים
-
בכיר בפת"ח: "הצבא המצרי עדיין רואה בישראל את האויב מספר אחת" מקור ראשון
-
כוחות חטיבה 12 השלימו את משימתם בדרום רצועת עזה: השמדת 8 תוואי תת"ק של חמאס, כולל תשתית טרור במזרח רפיח idf.il
-
ישראל אישרה להתחיל בעבודות שיקום במזרח רפיח המחדש
-
פינוי רפואי דרך מעבר רפיח כלל 78 בני אדם - شبكة يافا الإخبارية
מה אנחנו יודעים על רפיח
רָפִיחַ (במצרית קדומה: rpwḥw, באשורית: Rapiḫu, ביוונית: Ῥαφία – רַפִיַה, בערבית: رَفَح –רַפַח) היא העיר הדרומית ביותר ברצועת עזה. רוב תושביה הם ערבים מוסלמים, מרביתם פליטים פלסטינים. לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2017 מנתה רפיח 171,889 תושבים, ועד למלחמת חרבות ברזל הייתה העיר הרביעית בגודלה ברצועה. העיר שוכנת כ-30 קילומטרים דרומית-מערבית לעיר עזה, ושימשה כבירת נפת רפיח. בעקבות אירועי מלחמת חרבות ברזל העיר חרבה ורוב תושביה פונו ממנה.
לאחר מלחמת ששת הימים, כשהעיר הייתה תחת שלטון ישראלי, רפיח התרחבה אל תוך סיני. בעקבות זאת, כשישראל נסוגה מסיני ב-1982, פוצלה רפיח לחלק עזתי וחלק מצרי, תוך חלוקת משפחות, מופרדות על ידי מחסומי תיל.[דרוש מקור]
בעיר נמצא מעבר גבול רפיח, נקודת המעבר היחידה בין מצרים לרצועת עזה. שדה התעופה היחיד של הרצועה, נמל התעופה הבין-לאומי יאסר ערפאת, שפעל בדרום רפיח בין השנים 1998–2001, נהרס על ידי צה"ל.
בשלבים מוקדמים של מלחמת חרבות ברזל רבים מתושבי רצועת עזה, בעיקר מצפון הרצועה מהעיר עזה ומח'אן יונס, פונו לרפיח. בהמשך המלחמה העיר נפגעה קשות ועד מאי 2025 כ־80% מהמבנים בעיר נהרסו לחלוטין. נפת רפיח הוכרזה אזור מוכה אסון עקב ההרס הרב שנגרם בה.









