כל החדשות על "חמת גדר"
-
החלום של בן גביר בדרך: קציני שב"ס הלכו ל"חמת גדר" ללמוד על תנינים מעריב
-
שריפה בשטח פתוח בצפון: הלהבות התקרבו לאזור חמת גדר ynet
-
במחיר מיוחד: חוויה מרגיעה מושלמת בחמת גדר PassportNews
-
העבודות להקמת המכשול הביטחוני בגבול המזרחי באזור הערבה מתעכבות. משרד הביטחון החליט שהעבודות להקמת המכשול יהיו בגזרת העמקים: מ'חמת גדר' עד 'ירדנה'. רד סי אילת
-
חמת גדר נפתחת מחדש לפעילות מלאה ias.co.il
מה אנחנו יודעים על חמת גדר
חַמַּת גָּדֵר הוא אתר מרחצאות מרפא ונופש ישראלי, השוכן בעמק הירמוך, מדרום לרמת הגולן, בגובה של כ-150 מ' מתחת לפני הים.
באתר נובעים ארבעה מעיינות חמים עשירים במינרלים. המים החמים נובעים מעומק משוער של כ-2 קילומטר ויותר. ספיקת אחד מחמשת מעיינות האתר, מעיין "הבושם", היא 500–700 מ"ק בשעה. אתר חמת גדר כולל מרחצאות מרפא, ספא ופינות חי לתנינאים ולעופות.
מרחצאות חמת גדר היו בשימוש כבר בתקופות קדומות, הודות לסגולותיהם בריפוי מחלות עור. במקום נמצאו שרידים של מרחצאות מפוארים מהתקופה הרומית.
בתל המצוי במרכז האתר נמצאו שרידי בית כנסת מהמאה החמישית. בחפירות שנערכו במקום בשנת 1932 חשף הארכאולוג אלעזר ליפא סוקניק רצפת פסיפס מפוארת עם כתובת הקדשה, אשר מוצגת כיום בכניסה לבניין בית המשפט העליון בירושלים.
חמת גדר נזכרת רבות בכתבי חז"ל, ורבים מחכמי המשנה והתלמוד נהגו לפקוד את המקום, ובהם רבי יהודה הנשיא, נכדו רבי יהודה נשיאה, והאמוראים רבי אמי, רבי אסי ורבי יונתן.
השימוש במרחצאות באתר החל בתקופה הרומית בארץ ישראל, במאה השנייה, נמשך ברציפות עד אמצע התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל, במאה התשיעית, וחודש רק בשלהי תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.