חמין – חם ברשת

כל החדשות על "חמין"

• תוציאו את הפלטה: שבת קרה וגשומה היא הזדמנות מצוינת להכין חמין | פסקל פרץ-רובין  מעריב
  
• המרוקאי, הקלאסי ולעצלנים: 7 מתכוני חמין מנצחים לשבת חורפית  היום
  
• בלי לערבב: כל הטיפים והקיצורים בדרך לחמין  ynet
  
• הטשולנטיאדה חוזרת עם מגוון מפתיע של חמין וטשולנט  אמס
  
• הצ'ולנטיאדה של המסעדה היהודית שוב עשתה את זה, חורף חם לכולם  וואלה אוכל
  

מה אנחנו יודעים על חמין

חמין הוא תבשיל קדירה בבישול איטי, המהווה את אחד מסימני ההיכר המובהקים של המטבח היהודי המסורתי בתפוצותיו השונות. ייחודו של המאכל ומקור התפתחותו נעוצים באיסור ההלכתי על בישול בשבת. כדי לאפשר אכילת מזון חם ומשביע בסעודת היום של שבת מבלי לחלל את החג, פותחה טכניקת בישול המסתמכת על "שהייה": הנחת התבשיל על מקור חום (כגון תנור, פלטה או גחלים) עוד בטרם כניסת השבת, ובישולו הרציף בחום נמוך למשך הלילה ועד למועד הארוחה למחרת.

לאורך הדורות, זכה המאכל לכינויים מגוונים בקהילות ישראל השונות. בקרב יהדות אשכנז הוא מוכר בשם צ'וֹלֵנְט (ביידיש: טשאָלנט), ואילו בקרב יהדות ארצות האסלאם רווחים שמות כגון סְחִינָא או דַפִינָה (מרוקו), טְפִינָה (לוב ותוניסיה), תְבִּית (עיראק) וחָאלֶה בִּיבִּי (פרס). מקורם של מרבית השמות נגזר מתיאור חום המאכל, אופן הטמנתו או משך בישולו.

מבחינה גסטרונומית, זמן הבישול הממושך (לרוב בין 12 ל-18 שעות) גורם לסוכרים ולחלבונים שבמזון להגיב זה עם זה ולהשחים לאיטם. תהליכים כימיים אלו, הידועים בשפה המקצועית כתגובת מייאר וכקרמליזציה, הם המעניקים למרכיבי החמין את הגוון החום העמוק ואת המרקם הנימוח, ויוצרים האחדה והרמוניה של הטעמים. אף על פי שהרכב החמין משתנה מעדה לעדה, הבסיס המשותף לרוב הגרסאות כולל שילוב של נתחי בשר בקר (לרוב נתחים עתירי רקמות חיבור המתאימים לבישול ארוך), פחמימות (כגון תפוחי אדמה, אורז, חיטה או גריסים), קטניות (חומוס או שעועית) וביצים.

עד כמה פופולרי חיפוש : "חמין" בישראל