בהערכת מצב של הרמטכ״ל: חיזבאללה במצב קשה

בהערכת מצב שקיים היום הרמטכ״ל, הוא הצהיר כי ארגון חיזבאללה מתמודד עם קשיים חמורים שלא ניתן להסתיר את השפעתם. לאורך השבועות האחרונים, ישראל הצליחה להכות פגיעה משמעותית בארגון, דבר שמביא את חיזבאללה למצב של בלבול וחוסר ודאות בקבלת ההחלטות. מהעתודות הפיקוד שלו ועד לרמות המובילות, הוא חווה קשיים ביכולת לתפקד כראוי. הרמטכ״ל ציין גם כי איראן, שהיא אחת התומכות המרכזיות של חיזבאללה, עדיין אינה מודעת במלואה לעומק הנזק שנגרם למוצבים המתקדמים שהוקמו על גבול ישראל הצפוני. הבהרה נוספת שהעביר הרמטכ״ל היא כי ישראל תמשיך לתקוף את חיזבאללה בעוצמה רבה וללא הפוגות, במטרה למנוע מהארגון את האפשרות להתאושש ולהתארגן מחדש.

כל החדשות על בהערכת מצב של הרמטכ״ל: חיזבאללה במצב קשה

• הרמטכ"ל בהערכת מצב באוגדת עזה: "עלינו להיות ערוכים למעבר מהיר להתקפה רחבה מעברו השני של הקו הצהוב"  idf.il
  
• הרמטכ"ל ברפיח: "להיערך לכיבוש שטחים ברצועה - מעבר לקו הצהוב"  ynet
  
• הרמטכ"ל בהערכת מצב: "איראן לנגד עיננו, המערכה לא תמה"  סרוגים
  
• חליוה לא הגיע: מי שהיה אמור להיות הרמטכ"ל הבא - יפרוש  מעריב
  
• הרמטכ"ל: עלינו להיות מוכנים למעבר לתקיפה וכיבוש שטחים בעזה  ישראל היום
  

• IDF chief to Knesset ahead Gaza offensive: Netanyahu gives no plan, army unsure what's next  Ynetnews
  

וידאו של בהערכת מצב של הרמטכ״ל: חיזבאללה במצב קשה

תמונות של בהערכת מצב של הרמטכ״ל: חיזבאללה במצב קשה

עוד מידע על בהערכת מצב של הרמטכ״ל: חיזבאללה במצב קשה

הרשימה האדומה של IUCN (באנגלית: IUCN Red List; מוכרת גם בשם הספר האדום), הוא ארגון בינלאומי שנוסד ב-1949 על ידי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN) ומסונף לו, והוא מחזיק במאגר המידע המקיף ביותר בעולם על מצב השימור העולמי של מינים ביולוגיים. IUCN הוא הסמכות העיקרית בעולם לקביעת מצב השימור של כל מין ומין. לבד מהרשימה האדומה של IUCN, ישנן רשימות אדומות אזוריות שנוצרות על ידי מדינות או ארגונים, ומטרתן להעריך את סיכון ההכחדה של המין באופן ספציפי לגבי מדינה או אזור מסוים.

הרשימה האדומה של IUCN מוגדרת על ידי קריטריונים מדויקים כדי להעריך את הסיכון להכחדה של אלפי מינים ותת-מינים. קריטריונים אלה רלוונטיים לגבי כל המינים בכל רחבי העולם. מטרת הרשימה היא להעביר את נושאי השימור הדחופים למקבלי החלטות ציבוריים ומדיניים, כמו גם לעזור לקהילה הבינלאומית לנסות ולצמצם את הכחדת המינים. על פי IUCN, המטרה המוצהרת הרשמית של הרשימה האדומה היא:

1. לספק מידע מבוסס מדעית על מצב המינים ותת-המינים ברמה העולמית.
2. למשוך את תשומת הלב הציבורית לגודל החשיבות של המגוון הביולוגי המאוים.
3. להשפיע על קבלת ההחלטות של המדיניות הלאומית והבינלאומית.
4. לספק מידע ולהנחות פעולות לשימור המגוון הביולוגי.

הבודקים והמעריכים העיקריים של מצבי השימור הם הוועדה הבינלאומית להגנה על ציפורים (BirdLife International) המכון לזואולוגיה (חטיבת המחקר של האגודה הזואולוגית של לונדון), המרכז העולמי לשימור וניטור (World Conservation Monitoring Centre), וקבוצות מומחים רבות בתוך ועדת הישרדות המינים של IUCN הידועה בקיצור כ-SSC. באופן קולקטיבי, הרישום של כמעט מחצית מהמינים שברשימה האדומה מבוסס על ההערכות של הארגונים או הקבוצות הללו. IUCN שואף לבצע הערכה מחודשת של קטגורית השימור של כל מין אחת לחמש שנים אם אפשר, או לכל הפחות אחת לעשר שנים. הדבר נעשה באמצעות ביקורת עמיתים בקבוצות המומחים של ועדת הישרדות המינים (SSC) שהן באופן כללי האחראיות לסיווג המין ברשימה האדומה, כשכל קבוצה עוסקת במינים מסוימים או באזור גאוגרפי ובמקרה של הוועדה הבינלאומית להגנה על הציפורים – במחלקה שלמה (עופות).