כל החדשות על "סליחה"
-
למה לא אמירה פשוטה ואמיצה: "סליחה. כשלתי בעיקר ביוהרה ובגבהות הלב" ערוץ 7
-
משלחת מדרום אפריקה הגיעה לעוטף עזה: "מבקשים סליחה על עמדת הממשלה שלנו" הידברות
-
מפתיע: חברת פרלמנט מדרא"פ – "מבקשת מישראל סליחה" עכשיו 14
-
החטופים ששבו מגיבים לשרה נתניהו: "סליחה שנחטפתי" מעריב און ליין
מה אנחנו יודעים על סליחה
סליחה היא תהליך שכלי, רגשי או רוחני שבו חדל אדם מלחוש עלבון, עצב, כעס או כאב נפשי כלשהו כנגד אדם אחר (או עצמו) על מעשה שהוא ראה בו כפגיעה, מחלוקת או שגיאה. לחלופין, סליחה היא הפסקת הדרישה לעונש או פיצוי. ניתן להתייחס למושג סליחה מנקודת מבטו של האדם הסולח, האדם שלו נסלח וכן מנקודת המבט של היחסים שבין הסולח לנסלח. במצבים מסוימים הסליחה ניתנת מבלי לצפות לפיצוי כלשהו וללא תגובה כלשהי מצידו של הפוגע (כך למשל, אדם עשוי לסלוח, או לבקש מחילה, מאדם אחר אשר הלך כבר לבית עולמו). לעיתים, חלק הכרחי מתהליך הסליחה הוא הכרה כלשהי של הפוגע במעשהו, התנצלות, וייתכן אף פיצויים לנפגע, או פשוט בקשת סליחה.
התורות של רוב הדתות בעולם מכילות בחינה של נושא הסליחה וטבעו, רבות מן התורות הללו מהוות את הבסיס למסורות המודרניות ולמנהגים הקשורים בתהליך הסליחה. אולם, לאורך כל הדורות פילוסופים בחנו את נושא הסליחה בנפרד מן ההיבט הדתי. כמו כן, כפי שקורה אף בתחומים אחרים, המדע החל להעלות סימני שאלה באשר לתפיסות הדתיות של הסליחה. פסיכולוגיה, סוציולוגיה ורפואה, הם בין התחומים המדעיים החוקרים היבטים שונים של נושא הסליחה וההתנצלות.
בין התורות הדתיות והפילוסופיות השונות יש המדגישות יותר את הצורך של האדם לבקש ולקבל סליחה על חטאיו מישות עליונה, לעומת זאת תורות אחרות שמות דגש רב יותר על הצורך לסלוח איש לרעהו, קיימות אף גישות שאינן מבחינות בין סליחה אנושית לאלוהית.